למה אנו מעריכים את תנאי העבודה של מחממי האמבטיות שלנו באמצעות “מבחן אדי המים”
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים עבים, לחות גבוהה ושינויים קיצוניים בטמפרטורה. בעצם, זו סביבה דומה לביצה.
רוב החברות רק מסתכלות על פרטי המפרט הטכני, בודקות את דירוג השחרור של המכשיר וזהו. אנחנו לא עושים זאת. אנו מעריכים כל סדרה של נורות האינפרא-אדום שלנו באמצעות “מבחן זקנה בתנאי לחות וחום”. זה נשמע מפואר, אך למעשה זה רק דרך להעמיס לחץ על המכשירים, כדי לוודא שהם לא יפסיקו לעבוד כמה חודשים לאחר ההתקנה.
הבעיה עם אדי המים
אדי המים הם ערמומיים – הם מגיעים למקומות שאפילו מי גשם לא יכולים להגיע אליהם. באמבטיה, אדים אלו מוצאים כל סדק קטן בחומרי האטימה. כשהם מגיעים לחוטים הפנימיים או לקצוות הנורה, נוצרת חלודה, חמצון, ובסופו של דבר – קצר חשמלי.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחדרי זקנה. אנו מדמים שנים של רחצות באדים, רק במשך כמה שבועות. אם החומרי האטימה אינם איכותיים, המכשיר יכשל בחדר הזה – ולא בתקרה שלכם.
הבעיה עם אוויר קר ונורה חמה
זו הבעיה הקשה. הנורות האלו נהיות חמות מאוד, אך האוויר סביבן נשאר קר. ההבדל הזה גורם להיווצרות טיפות מים על המכשיר. אם האטימה אינה טובה מספיק, המים יזרמו לאורך החוטים. אנו מחפשים נזקים שנגרמים כתוצאה מדליפות אלו. בדרך כלל, אם המכשיר נכשל, זה בגלל שהחיבורים אינם טובים מספיק או שחומרי האטימה אינם איכותיים. אנו מגלים את זה כאן, כדי שלא תצטרכו להתמודד עם זה.
האיזון הנדרש
אתם עשויים לחשוב, “פשוט תאטמו את המכשיר היטב!”
אך יש בעיה: אם נאטום את המכשיר יותר מדי, החום יישאר בפנים. זה יפגע בקבלים ויקצר את חיי המכשיר. זו משימה קשה – עלינו להבטיח שהמכשיר יהיה עמיד למים, אך בו זמנית לאפשר לחלקים הפנימיים לנשום. צריך הרבה ניסויים כדי להשיג את האיזון הנכון. לכן אנו מתעקשים על מבחני הזקנה האלו. זו הדרך היחידה לדעת אם המחמם יכול לעמוד בתנאי האדים, בלי שהוא ינזק.