למה אנו גורמים למחממי IP55 שלנו לעבור בדיקות קשות
חדרי האמבטיה הם בעצם “חדרי עינויים” עבור מחממים. יש שם אדים סמיכים, שינויים קיצוניים בטמפרטורה, וסכנה מתמדת של רסיסי מים.
אנו מייצרים את מחממי האינפרא-אדום שלנו לפי סטנדרטים IP55. אך חשוב לזכור שהדירוג בטבלת המפרטים הוא רק נייר – הוא אינו מספר לנו כיצד המחמם יתנהג לאחר שנה של שימוש קבוע. לכן, אנו גורמים לכל סדרה של מחממים לעבור בדיקות של חשיפה לחום וללחות, לפני שהם יוצאים מהמפעל שלנו.
הבעיה הנסתרת של האדים
הדירוג IP55 מסייע במניעת חדירת אבק ורסיסי מים. אך האויב האמיתי בחדר האמבטיה אינו רסיסי המים – אלא אדי המים.
אדי המים הם קטנים מאוד, והם יכולים לעבור דרך חוסמים שמים נוזליים אינם יכולים אפילו לגעת בהם. כשהם נכנסים לתוך המחמם, הם נעצרים על החיבורים החשמליים ועל הנורה.
כשזה קורה, החיבורים מתחילים להתחמצן. זה יוצר התנגדות, שגורמת לחום במקומות הלא נכונים. בסופו של דבר, החיבורים נהרסים או המפסק נסגר. כדי למנוע זאת, אנו שם את המחממים בחדר מבוקר, ומעלים את הטמפרטורה והלחות. בעצם, אנו גורמים להם לעבור שנות שימוש בתוך כמה ימים בלבד.
התמודדות עם השינויים בחומרים
נורות האינפרא-אדום פועלות כל הזמן – הן מתחממות, מתקררות, מתרחבות, מתכווצות. זו מעין מלחמה מתמדת על החומרים שמהם הן עשויות.
אנו משתמשים בבדיקות אלו כדי לראות האם החוסמים יכולים לעמוד בלחץ הזה. אם החוסמים מתכווצים או נוצרים בהם סדקים קטנים, הלחות גוברת. אנו מחפשים סימנים לשחיקה של הפלסטיקים או של הסיליקון.
אני אהיה כנה – אין דבר כזה “מחמם תעשייתי מושלם”. תמיד יש ויתורים. כדי להשיג חוסמים איכותיים, עלינו להשתמש בחוסמים עבים יותר. זה הופך את המחמם לגדול יותר, כך שיש לקחת זאת בחשבון כשמתכננים את החיבורים והמארז של המחמם.
לוודא שהמחמם יחזיק מעמד
בסופו של דבר, אנו רוצים לוודא שהמחמם ימשיך להפיק את אותה כמות חום, ללא קשר לרמת הלחות בחדר.
אנו מודדים את כמות החשמל שנצרך לפני הבדיקה ושוב לאחריה. אם ההפקה יורדת או שהחומרים שמגנים על המחמם מתחילים להיהרס, העיצוב חוזר לשלב התכנון מחדש.
זה דורש הרבה עבודה נוספת. אך זה אומר שכשתתקינו את המחממים, אין לכם צורך לדאוג שהם יפסיקו לעבוד ברגע שהחדר יהיה יבש.