כיצד לשמור על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה בטוחים (ויבשים)
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר האמבטיה דומה במידה מסוימת להתקנת מחשב בתוך סערה – יש אדים בכל מקום, ויש סכנה תמידית של נזילות מים. אי אפשר פשוט להשתמש במעטפת רגילה ולקוות לטוב; זו דרך בטוחה לגרום לאסון. הבעיה האמיתית נמצאת בנקודה בה הרכיב החימומי נמצא במגע עם מקור החשמל. שם אנו מרכזים את כל מאמצינו.
התמודדות עם הלחות
הלחות גורמת לאוויר ולמשטחים להיות מוליכים חשמל יותר מהרגיל. כדי למנוע מהחשמל להגיע למקומות שאינם מיועדים לו, אנו משתמשים במבודדים מסוג קרמי ובחומרי סיליקון. אם אלו כשלים, עלולה להיווצר תקלה חשמלית. זו לא חוויה נעימה. אנו גם מעטפים את החוטים הפנימיים בחומרים שמגנים גם מפני חום וגם מפני לחות. כך החוטים לא נשברים או נקרעים בכל פעם שהמחמם נדלק או כבה.
אטימה טובה
המחמם חייב להיות אטום לחלוטין מפני התקרה. אנו משתמשים במעטפות בעלות דרגת защита IP גבוהה, כדי שהלחות לא תגיע לכלל רכיבי החשמל. ומה לגבי צינור הזכוכית של המחמם? אנו אוטמים אותו באמצעות חומרים עמידים בפני חום. כך האדים לא יכולים לחדור לחלקים החשמליים של המחמם. **אך שימו לב: אל תזניחו את השלב הזה!**ודאו שהמחמם מחובר למעגל GFCI. גם עם המבודדים הטובים ביותר, עדיין עלולה להיווצר לחות בתוך המחמם. GFCI הוא האמצעי שמגן עליכם – זהו הכלי שמבטיח שכולם יהיו בטוחים.
חום, קור והגורם של “הזיעה”
מחממים אלו יכולים לעלות מטמפרטורת החדר לטמפרטורות גבוהות מאוד בתוך שניות בודדות. שינוי טמפרטורה כזה גורם לחומרים להתרחב ולהתכווץ, מה שעלול לגרום לפגיעה באטימות של המחמם. כדי לפתור בעיה זו, אנו משתמשים בחומרים שמתרחבים באותו קצב. כך האטימות נשמרת. יש עם זאת בעיה אחת: אם המחמם אטום מדי, האדים לא יוכלו לצאת, וכתוצאה מכך המחמם עלול להזיע בתוכו כשהוא מתקרר. הלחות הזו עלולה לגרום לקורוזיה של החלקים החשמליים של המחמם עם הזמן. העקרון הוא למצוא את האיזון הנכון – למנוע חדירת מים, אך לאפשר למחמם לנשום.