הפסיקו לבזבז אנרגיה על תהליך החימום של הזכוכית.
בואו נהיה כנים: תנורי חימום הזכוכית הם בעלי צריכת אנרגיה גבוהה מאוד. רוב המפעלים עדיין משתמשים בשיטות חימום מסורתיות. הבעיה היא שבעצם אתם משלמים על חימום חדר ענק של אוויר, רק כדי שהחום יגיע לזכוכית. זו בזבוז של כסף וזמן.
אנחנו עושים את זה אחרת – אנחנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום שפוגעות ישירות בזכוכית.
זה מהיר מאוד.
במקום לחכות שכל התנור יתחמם, נורות האינפרא-אדום פועלות ללא דיחוי. מכיוון שאנחנו משתמשים בקרינה ולא בחימום על ידי אוויר, אין צורך לחמם כמות גדולה של אוויר. האנרגיה הולכת ישירות לחומר שאנו עובדים עליו, ולא לקירות התנור. החשבון החשמלי שלכם יודה לכם על כך.
לגבי הציוד, אנחנו שומרים על פשטות. אנחנו משתמשים בסיבי טונגסטן בתוך מעטפות קוורץ באיכות גבוהה.
החלק הטוב ביותר? אין צורך להחליף את כל לוחות הבקרה או להשקיע סוף שבוע בחיבור מחדש של הציוד. אנחנו משתמשים בחיבורים תעשייתיים סטנדרטיים כמו R7s או SK15 – אלו יכולים להחליף את החיבורים הקיימים בקלות. אנחנו רק צריכים לקבוע את המתח וההספק המתאימים לרשת החשמל שלכם.
ואם אתם עובדים עם זכוכית עבה יותר, יש לנו פתרון עבורכם. חלק מהצינורות שלנו כוללים שכבות מיוחדות שעוזרות לחום לחדור עמוק יותר לחומר, כך שהפנים של הזכוכית לא יישרפו, בעוד החלק האמצעי נשאר קר.
אך יש דבר אחד שצריך להילקח בחשבון: צפיפות החום.
נורות האינפרא-אדום מפיקות כמות גדולה של חום מרוכז. זה נהדר לצורך קיצור זמני העבודה, אך זה עלול לפגוע במאווררים של התנור. אם האוורור של התנור אינו מספיק טוב, עלולים להישבר הקצרים, או אפילו להישרף חלק מהחוטים. עשו לעצמכם טובה ובדקו את זרימת האוויר לפני שתעברו לשימוש בנורות אלו.
עוד טיפ מהשטח: ודאו שהחיבורים של הנורות חזקים. חיבור לא טוב עלול לגרום לפגיעה בסיבי הטונגסטן, וזה עלול לגרום להרס מהיר של הנורות. ודאו שההתקנה נעשתה כראוי, ואז הנורות יוכלו לעבוד 24/7 בסביבת ייצור, בלי שתצטרכו לדאוג להן כל הזמן.